על חניות וחנויות: מהנעשה במושבתנו, גיליון יולי

באחד הבקרים, הופתענו לראות על חזיתות בתי העסק במרכז המושבה, שלטים מלבניים מודפסים ואחידים, כתובים באדום שחור, ובנוסח הבא: "אבי הררי מצוקת החניה הורסת את העסקים דורשים פתרון מיידי"  - כך במקור.   

באחד הבקרים, הופתענו לראות על חזיתות בתי העסק במרכז המושבה, שלטים מלבניים מודפסים ואחידים, כתובים באדום שחור, ובנוסח הבא: "אבי הררי מצוקת החניה הורסת את העסקים דורשים פתרון מיידי"  – כך במקור.

אנחנו לא מורגלים בכך. זוהי מחאה גלויה ראשונה ומאורגנת של בתי העסק הקטנים במרכז המושבה. חלק ממנהלי בתי העסק, מתארים ירידה של עשרות אחוזים בפדיון ומכאן מצוקתם. על רקע האינפלציה המרימה ראש בישראל ובעולם, המיתון אשר ריחו אף הוא כבר עולה באפנו, ובהנתן כי לאחר שנות קורונה, מעטים בתי העסק הנהנים מחשבונות בנק תפוחים – רק טבעי שמצוקתם אותנטית. הררי אולץ – בלחץ ציבורי מזוקק ומדויק מיד בצאת יום הזיכרון – לבטל עשרות חניות, אותן אפשר, לבושתנו, במשך שנים בגן איתמר – גן הזיכרון במרכז המושבה.

מכאן התפרצה מצוקת החניה הציבורית, שהיתרגמה במהירות למצוקת העסקים. באחד הבקרים, נצפה הררי עצמו מתהלך במרכז המושבה וסופר חניות. חניות קימות וכאלו שכבר אינן. בתחילה הסתובב הוא בגן הזיכרון, וניסה לספור חניות אבודות בחול. מספר ימים לאחר מכן, הסתובב וספר את אלו הקיימות במגרש הכדורסל ההיסטורי במרכז המושבה. מגרש שהוסב אף הוא לחניון. נקווה כי הרים מעט את עיניו מהספירה, והבחין כי סביב לחניות ניצבות עדין טריבונות הבטון. בילדותנו, ישבנו עליהן ועודדנו את אלון שטיין וחבריו לקבוצת הכדורסל המקומית. צפינו שם גם במופעים משעשעים וכאלו שפחות.

אולם מאז הפך המשטח לחניון, לא מצאנו ולו אדם אחד היושב על הטריבונות וצופה בחניון. הררי ופקידיו נכנסים מדי יום למועצה הסמוכה ולא מבחינים עד כמה מגוחכות הן טריבונות הצופות על חניות. טריבונות אשר הסרתן והמרתן בחניות, יכולה לתת מענה חלקי, זריז ויעיל למצוקה האותנטית של הציבור ובתי העסק.

לא רק בתי העסק זיהו חולשה והעזו למחות. גם מי-גל אבינועם, חברת הקואליציה של הררי ומחזיקת תיק הרווחה במועצה, מזהה חולשה אצל הררי ובודקת אפשרויות להתמודדות עצמאית בבחירות הבאות. היא זיהתה כי מועמד טבעי בעל שיעור קומה איננו בנמצא מקרב המילייה שלה, וכי ללימור גיל-שני אין את הדרייב המתאים, הגם שלא איתגרה את הררי, אלא דווקא גיבתה אותו במשך שתי הקדנציות שלו. מועמדות הפשרה של מי-גל הופכת פתאום לאופציונאלית, חרף חוסר הניסיון המשמעותי הרלוונטי, ובשבילה עצמה זו דווקא בשורה טובה.

בהתייעצויותיו הפוליטיות עוד לפני שנה ושנתיים, העלה הררי את האפשרות שהיא או לימור (ואולי שתיהן?) יתמודדו נגדו, ומשהו כאמור מתחיל להתבשל בזירתן. דמות נוספת זיהתה מזמן חולשה ואף היא מתחממת על הקווים. אברהם קרוננפלד קוראים לו, ובחודש החולף אף הוא כבר החל להרים ראשו ולגלות כוונותיו. הוא לא יסתפק בראשות עמותת מועדון נוער. הרבה מעבר הוא מתכנן וכבר החל להביע דעותיו ולחלק להררי ציונים במגוון תחומים ציבוריים. גם בתחומים אותם עוד לא למד ולא צבר בהם ניסיון ניהולי ציבורי משמעותי. כזאת היא החולשה – מריחים אותה. מקרוב ומרחוק.

 

מאמר המערכת בגיליון יולי.