שתיים טועמות/מאי 2023

אז מה יש בו בגוז'ון, שגורם כמעט לכל מי שטועם, להתאהב?

ביקורת מסעדות – שתיים טועמות

אצל הג'וזון

מבלי שכמעט שמנו לב, הפכה אבן יהודה, ממושבה שבמרכזה דוכן פלאפל אחד, ודוכן אחד של שיפודי הרחוב המפורסמים של חנניה המיתולוגי (לחדשים – תשאלו את מי שנולד ביישוב. הם כבר יסבירו לכם..) למרכז קולינרי שמושך מבקרים מכל ישובי הסביבה.

כיוון שכך, החלטנו, לטובת הקוראים, לבקר אחת לזמן מה, באחד מבתי האוכל ביישוב, ולהביא את החוויה האישית שלנו מהביקור. וכיוון שיום העצמאות בפתח, חשבנו שאין ראוי מלהתחיל מבשר וחומוס. בכל זאת, ישראלים. ועוד איזה חומוס…

הגוז'ון נמצא באזור התעשייה באבן יהודה, במקום שאיך לאמר בזהירות? לא בדיוק הנוף הציורי האטרקטיבי ביותר למסעדה.

הנקודה היא, שכאשר תטעמו את המנות יש סיכוי גבוה למדי שכמונו, תשכחו מהר מאוד, את הלוקיישן, וככל הנראה תרצו לעבור לגור קרוב, גם אם זה אומר לישון בתחנת הדלק הסמוכה ולמלמל תוך כדי שינה "תודה שקניתם יילו". אז נכון, יתכן שזה לא המקום המעוצב ביותר להצעות נישואין וחגיגות יובל (סליחה, תלוי כמה את נואשת, ואם ההצעה תגיע עם סיבוב שני של בשר מפורק. יודעים מה, עזבו הצעה, נסתפק בבשר…)

אז מה יש בו בגוז'ון, שגורם כמעט לכל מי שטועם, להתאהב?

הגוז'ון הוא קודם כל ולפני הכל חומוסיה משובחת. ואם יש משהו שאנחנו הישראלים אוהבים, זה חומוס מעולה ובשר. תוסיפו לכל אלה תפריט מצומצם שמעיד על מומחיות וספקית בשר צמודה מהמשובחות שיש, וקבלתם את המתכון למקום שהוואליו פור מאני שלו, גבוה מסך חלקיו.

ספקית הבשר של הגוז'ון, היא שכנתו החביבה "נתחים". ככזה, הוא נשען על נתחי בשר מיושנים היטב, שעוברים תהליכי עישון ומוגשים במינימום קשקושים לשולחן. ולכן, אם מה שמעניין אתכם זה האוכל עצמו ופחות הצלחות והסטיילינג, הגעתם למקום הנכון. ועוד איזה. דגמנו מספר מנות, כולל ספיישלים מתחלפים, וכל מנה הייתה יותר מוצלחת מקודמתה…

חומוס עם שווארמה שהיה בדיוק כל מה שהייתם מצפים ממנה כזאת להיות. משביעה, מפנקת, עשירה ומדוייקת. אסאדו מפורק היה כל כך מושלם, והגיע עם צ'ימיצורי טעים ליד. נאצ'וס עם גבינת צ'דר מותכת בתוספת צ'ילי קון קרנה חוסל כמה מהר שנאלצנו להזמין מיד עוד אחד. רק על הקרואסון  במילוי בשר מפורק היינו מוותרות… איך להגיד בזהירות? ובכן, תשאירו את התל אביביות לתל אביביים.

אבל אל דאגה ! לשולחן הגיעו לחי עגל מעושנת נפלאה ואנטריקוט מושלם שניחמו אותנו ממש.
וצ'יפס. כל דבר משתפר אם אוכלים גם צ'יפס.

אז איך לסכם ? במילה? ווואו. בשלוש? וואו… ואווו… ואוו…

קצת גורם לנו להתנשא מעל התל אביבים שמשלמים חניה בהדסון ולא מבינים מה יש לנו כאן קל"ב בלי 80 שקלים לשעתיים חניה, בלי מארחת ובלי להזמין מקומות חודש מראש.
והאם כבר הזכרנו שהגוז'ון מצטיינים גם בנדיבות ? אפשר לבקש מילוי מחדש לחומוס אם אתם מרגישים עדיין רעבים.

ורק לגבי הקינוחים…
הרף הקולינרי הגבוה שהגוז'ון מפגינים בבשר, לא ממש נשמר כשמדובר בקינוחים. האם היה טעים ומתוק? כן. האם ההקפדה על חומרי גלם, ביצוע ומקצוענות השתקפו גם בקינוח… לא. קצת הזכיר את ימי התום של קינוחי שיפודיות. מצד שני, היה לנו טעים. רק שהדיסוננס בין קינוחי שנות השבעים וסירופ בטעם מייפל לביצועי הבשר, הותיר בנו שוב את התחושה הבלתי נמנעת, שעם קצת השקעה בתפאורה ובקינוחים, הגוז'ון יכל להרים את התמחור בשלושים אחוז, ועדיין היינו מרגישים שזו עסקה מצויינת.

נראה אם כך, שעד שהגוז'ון יישרו קו עם לפתוח בשעות הערב, תפאורה מעוצבת, כלים מושקעים, מוזיקת רקע, מארחת חמורת סבר וקינוחים מפונפנים, זה ככל הנראה המקום המושלם, לאכול בו בשר וחומוס ברמה גבוהה ולשלם כל כך הרבה פחות בהשוואה לחלופות.

שתף:

עוד פרסומים: