משבר חוקתי, מה זה? המדור המשפטי, הדס אלמוג מאירזון, מאי 2023

משבר חוקתי, מה זה?

נוכח הרפורמה המשפטית המתגבשת, עולה לא פעם, מידי מומחים בתחום המשפט, הכלכלה והביטחון, התראה מפני "משבר חוקתי". מהו משבר חוקתי? מה משמעותו? וכיצד ניתן יהא להתמודד עימו?

משבר חוקתי הינו מצב בו קיימת מחלוקת באשר לדין הקיים במדינה. היינו: מחלוקת האם הדין הוא הדין אותו חוקקה הכנסת בראשות הממשלה או שמא הדין הוא על פי פרשנותו ו/או כמצוות ביהמ"ש העליון.

מצב כאמור עלול לקרות עת הכנסת, היא הרשות המחוקקת, הנשלטת ברוב הקואליציה, קרי הממשלה, תחוקק חוק האוסר על בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (להלן: "בג"צ"), לבטל חוקים בלתי חוקתיים (חוקים הנוגדים זכויות המעוגנות בחוקי היסוד).

בסיטואציה כאמור הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כל אחת, לא תכיר בסמכותה של השנייה לקבוע את החוק. משמעות הדבר שלא תהיה כל וודאות ו/או יציבות שיפוטית. לא יהיה נהיר מהו החוק השורר במדינת ישראל, האם יש לפעול על פיו והאם ניתן לאוכפו?

סיטואציה כאמור עלולה להחריף ולהסלים עת הממשלה תפעל להגשמת חזונה באמצעות חוקים שנפסלו על ידי בג"צ, כגון מינוי שר אשר הורשע בהליך פלילי ו/או מינוי שופטים בהרכב חדש של וועדה למינוי שופטים. אז ביהמ"ש יפסול את הוועדה והן את המינויים.

אם כן, ידו של מי על העליונה?

אציין כי המציאות מוכתבת תחילה על ידי פקידים של הממשלה, הם זרועה הארוכה של הממשלה. אם רשויות אכיפת החוק (משטרה/ שב"כ) סבורות שהחוק התקף אינו נאכף כהלכה הן צפויות להתערב ולאכוף את החוק שלשיטתן תקף, כך שבפועל אנו נראה כי גורמי אכיפת החוק יהיו אלו שיכריעו בפרשנות החוק.

אם כן, למי יצייתו המפכ"ל, השוטר ומנהל בית חולים ציבוריים? איך ינהגו שומרי הסף כשיקבלו הנחיה מהממשלה הסותרת את פסיקתו של ביהמ"ש העליון? אציין כבר כעת, כי בחינת הספרות, פסיקה בינלאומית ומשפט השוואתי בינלאומי, מצביעה על מסקנה אחת ויחידה ואין בילתה: יש לציית לפסיקת ביהמ"ש גם אם היא פוסלת חוק שהתקבל ברוב בכנסת.

ככלל, חשוב להבהיר, כי על רשויות אכיפת החוק לפעול על פי הנחיית הרשות השופטת ולפיכך סביר כי יפעלו כך. על פי חוק יסוד השפיטה סעיף 15 ד, רשאי ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה במילוי תפקידיהם.

הרשות השופטת אף רשאית להורות למדפיס הממשלתי למחוק חוק מספר החוקים ולהורות לרשויות האכיפה לאכוף את החוק כפי שהיא מפרשת אותו.

באופן טבעי, עולה לא אחת השאלה: "אבל רגע, המשטרה כפופה לממשלה?" נכון. פקודת המשטרה קובעת שהמשטרה נתונה למרות הממשלה (סעיף 8ב). ואולם, בכוחו של בג"צ לייתן צווים הגוברים על מרות הממשלה. עמדה זו נגזרת מסעיף 15 ד' לפיו נקבע כי בסמכותו של בג"צ לתת צווים למוסדות המדינה.

הגדרת המילה "צו" היא תקנה מחייבת, הוראה שצריכה להתבצע לאלתר. אין המדובר בהמלצה כי אם צוו מחייב. מכאן כי המשטרה כפופה לממשלה  ולהוראותיה כל עוד אין צוו בימ"ש המורה אחרת.

על מנת לפשט את הסוגיה, תובא להלן דוגמא: מפכ"ל המשטרה כפוף לשר לביטחון לאומי, לא לבג"צ. השר דרש פיטוריו של מפקד מחוז תל אביב, ניצב עמי אשד. ברם, ברגע שקיבל המפכ"ל צו מהיועצת המשפטית לממשלה, היא באת כוחו של בג"צ, לבטל את פיטוריו של הניצב, הרי שהצו גבר על ההוראה שקיבל מהשר. מפכ"ל המשטרה היה חייב לקיים את הצו ולהחזיר את הניצב מר עמי אשד לתפקידו וכך פעל.

הנה כי כן, הרשות השופטת היא אמונה על פרשנות החוק ומכאן כי אין חולק כי על רשויות המדינה לפעול כמצוותה של הרשות השופטת. לכאורה, ורק לכאורה, אין בעיה, אין משבר. ואולם, וזה לב ליבו של "המשבר החוקתי", בסופו של יום, הפקידים, המוציאים לפועל, קציני המשטרה, כולם בני אדם, בעלי דעות פוליטיות, חלקם מזוהים עם המפה הימינית של הפוליטיקה וחלקם עם השמאל, הם נתונים ללחצים פוליטיים ובסוף להם שיקול הדעת להחליט כיצד לנהוג. יש להניח כי ככל שההתנגדות לרפורמה המשפטית תתחזק, כך יקטן הספק שהם יידעו באיזה צד לבחור.

לסיכום, אבקש לחדד, כי דמוקרטיה אינה מסתכמת אך בהכרעת הרוב, כי אם הינה גם שלטון החוק, הגנה על זכויות הפרט, ביזור סמכויות שלטוניות והפרדת רשויות. עקרונות היסוד של השיטה מחייבים את עליונות הרשות השופטת בבואה לפרש את החוק ולקבוע את הנורמה המחייבת. זו נשמת אפה של הדמוקרטיה.

הפגנות ענק, כנגד הרפורמה המשפטית אשר תכליתה להחליש את מערכת המשפט עד כדי היותה בלתי רלוונטית, נמשכות כ 14 שבועות ומלוות בשירה אדירה, בדגלים ולפידים- זו – זו דמוקרטיה לתפארת, גם כשלעיתים יש לצעוק בקולי קולות את המובן מאליו יש לומר אותו בגאווה גדולה ובראש מורם.

 

מאת: הדס אלמוג מאירזון, עורכת דין

שתף:

עוד פרסומים: