"מועאמרה* 2023"
"רוב נגינות יש וצלילים, רק שיר הערש שידענו
זה שנחבא אל הכלים, רק הוא בסוף נשאר איתנו"
(נתן אלתרמן)
הררי מפחד מבחירות. הוא תמיד פחד מהן. בבחירות 2013 הוא נבחר מול שער ריק. בראשיתה של אותה שנה הוא עוד "גמגם התמודדות" במטרה לשמר את משכורתו, כוחו וכבודו כסגנו של ראש המועצה דאז (עזאני) לקדנציה נוספת. כסף, כוח וכבוד תמיד היו העניין. כמקובל בתנועתו במהדורתה החדשה. אך עת הפנים עזאני את גל התסיסה הציבורית המתגבהת, ובחר בחודש מאי שלא להתמודד, ומשדמויות ציבוריות נוספות בזירה בחרו שלא להתמודד, מצא עצמו הררי מתמודד לבדו. הואקום שנוצר (מועמד יחיד שאינו טבעי למושבה), הצמיח, כחודשיים בלבד לפני הבחירות, מועמד נוסף (אליאס), מועמד שכלל לא תכנן להתמודד לראשות. עוד שבועיים של קמפיין, והוא גם היה נבחר. הוא ולא הררי. הררי זוכר את זה.
קדנציה ראשונה תמיד קלה במושבה. פעילים ומצביעים, שלא יכולים להימצא בדיסוננס קוגניטיבי, משכנעים עצמם כי הכל טוב. את הטוב רואים ומפארים. מהרע מתעלמים. ואכן היה גם טוב. הררי סיפק יחס אישי להבדיל מקודמו המנוכר. הררי התגאה ביחס האישי, אך לקח אותו צעד קדימה למקום לא ראוי. "אני ראש מועצה בגובה העיניים" הוא נוהג לומר, מבלי להבין שאמירתו טומנת בחובה התנשאות שכלל אינה במקומה. כי זאת יש לדעת – מרבית תושבי המושבה, אינם תופשים עצמם נחותים לראש הרשות, "היורד אל העם", ומדבר עם נתיניו "בגובה העיניים". אדרבא, כתושבים, אנו רואים בראש הרשות משרת ציבור ולא מושל.
ולצד הטוב, בקדנציה הראשונה (2013-2018), גם היה צד רע. הוא אמנם הוסתר מהעין הציבורית תחת מסך יחסי ציבור כמוהם לא הכרנו במושבה, אך הנסתר צף והתגלה (לא מעט בעיתון זה) אך בעיקר בשנה האחרונה. בקדנציה ההיא, כמו גם בזו הנוכחית, הזניח וכשל הררי בטיפול בסוגיות הליבה המהותיות של המושבה. תכנון הישוב (גלגולה של תכנית 48 להפיכת המושבה לעיר דמוית כפר-יונה), הזנחת תשתיות לרבות תחבורה (סגירת שתיים מחמש הכניסות למושבה) וחינוך (הימנעות פחדנית מבית ספר תיכון עצמאי), הן רק דוגמאות לכך.
לקראת בחירות שנת 2018, הררי כבר לא הותיר דבר ליד המקרה. הוא הבין כי דברים עלולים להיחשף, אם יקום החושף, ובחר לגבש את כל הדמויות הפוליטיות המקומיות לכדי "רשימה מוסכמת" בעסקה פוליטית אותה רקח במזימה מעל לראשי התושבים. הרשימה יתרה את רצון הבוחר, והיוותה חרפה לדמוקרטיה גם במובנה הצר. הררי פחד מבחירות, ולכן, פשוט, מנע אותן.
בהתקרב מועד בחירות השנה (אוקטובר 2023), משנוכח הררי כי מעמדו הציבורי בצניחה – נוכח חשיפת כישלונותיו (רחוב המייסדים הצפוף, סגירת הכניסות למושבה, העדר תיכון עצמאי), וחמור מכך חשיפת פרשיותיו "מעוררות התמיהה" (תכנית המתאר 48, בית העלמין כלל אזורי במושבה, פטור מהיטלי השבחה במתחם בו לו ולמשפחתו דירות) – בחר לרקוח מזימה פוליטית מעודכנת וחדשה.
הפעם, הוא היטיב להבין כי חברי מועצתו שוב אינם נתפשים כאנשי ציבור מייצגים, אלא כאומרי כן ומצביעי פה אחד חסרי דעה. לכן, איתם לבדם שוב לא יוכל לרקוח עסקה פוליטית מעל ראשי התושבים. הררי אף הבין, כי פעולותיו להסרת שלטי ודגלי המחאה הדמוקרטית הישראלית לא ישכחו עד הבחירות, וכי כשל כשל ערכי, בנושא מהותי, היורד לשורש ערכי תושבי המושבה הליברליים. לפיכך, הפעם בחר הררי להרחיב את העסקה הפוליטית למישור הפוליטי הארצי. וכך, שוב, מעל לראשי התושבים, מנסה הררי להחליש ולפצל את המחנה הליברלי במושבה. במסגרת זו, הוא פועל להחזיר לחיים פוליטיים את אליאס, המזוהה עם מפלגת "כחול לבן". בכך, תקוותו לזרוע מבוכה במחנה, בדמות משתף פעולה בכוח ואף בפועל. לחיזוק גזרה זו, אף גייס גורמים אזוריים נוספים להם מהלכים במפלגה.
במקביל, קלע ועודד הררי את לימור גיל שני להתמודד בראשות מפלגת "יש עתיד", אך זאת למועצה בלבד ולא לראשות. בכך, החליש עבורו גם גזרה זו. העדרה של לימור מרשימת המתמודדים לראשות, ושליטתו בהתמודדותו של אליאס (הפרויקטור מטעמו למיזם הקאנטרי הכושל), מגדילים את סיכוייו לעצב זירה פוליטית נוחה בת כשלושה עד ארבעה מועמדים בלבד. בזירה שכזו, ינסה לחלץ ניצחון דחוק בדמות 40% וקול בסיבוב הראשון – להם הוא מייחל כמוצא אחרון למצבו הציבורי הנואש.
הררי סבור כי תושבי המושבה – אשר רובם המכריע ליברלים ומזדהים עם שתי מפלגות המרכז הליברלי ("כחול לבן" ו"יש עתיד"), יביטו בפוליטיקאים מקומיים ממפלגות אלו, המשתפים פעולה ומשלימים עם המשך שלטונו – וישלימו עם כך אף הם. זהו יחס מביך ומזלזל מצדו, בבוחרים החושבים תושבי המושבה, כמו היו הם עדר חסר בינה, הנתון למניפולציות של פוליטיקאים מקומיים.
תושבי המושבה הליברליים הפנימו היטב כי הבחירות השנה אינן על הרכב המועצה. הבחירות השנה הן על השאלה החדה והברורה: האם נמשיך לעוד חמש שנים של שלטון הררי, או שפנינו להחלפת ראש המועצה באחר – מועמד מקצועי, ענייני ואכפתי. לימור, אליאס וכל יתר הפוליטיקאים המשייכים עצמם למחנה הליברלי, חייבים להבהיר את עמדתם בשאלת הבחירות הזו. שכן היא שאלת הבחירות היחידה!
*מזימה בערבית
