מטפטוף למבול

"לפני שהטפטוף יהפך למבול

אני חייב למצוא שער לא נעול

כי שוב חזר אלי הבלוז

חייב לצאת, חייב לזוז…"

              (עיר מקלט, אהוד בנאי)

מערכת הבחירות המקומית בעיצומה, גם אם, בשלב זה, מאופיינת היא ב"עצימות נמוכה" – כפי שמכנים זאת במערכת הביטחון. המערכת מתקיימת, בעיקרה, מאחורי הקלעים ומתחת לפני השטח. הדמויות הפוליטיות המקומית ממעטות להציף נושאים מהותיים, ולהביע עמדות באופן חד ובהיר בסוגיות המהותיות והמרכזיות אשר על סדר היום הציבורי המקומי (והארצי). ממילא אף לא מורגש ניסיון להוביל מהלכים ציבוריים או פוליטיים מצדן של הדמויות המחזיקות בתפקידים ציבוריים (הררי וגיל-שני), או לקריאה לפעולה מצד הדמויות הפוליטיות שאינן מחזיקות בתפקיד שכזה (כצמן, קרוננפלד ואליאס).  כל אחת מהדמויות הפוליטיות נוהגת כך מסיבותיה.

הררי, כטבעו, מנסה "להרדים" את הבחירות ולנסות לשדר ולשמר את אותו "שקט תעשייתי" המקודש בעיניו, אותו אימץ כדרך חיים בשב"ס. התרבות הארגונית של ארגון השב"ס, אותה הנחילו וישמו עזאני והררי בחיים הציבוריים במושבה בעשרים שנות שלטונם, בה נעוצים רוב החולאים מהם סובלת המושבה ותוסיף לסבול בשנים הבאות. נקודת מבטו, כידוע, היא פוליטית בלבד. את הדעה מגבש הוא (ומשנה חליפות), בהתאם למה שחושב שירצו לקרוא בפייסבוק. חזון ועמדות ערכיות, המתגבשות לכדי תכניות פעולה מהותיות ארוכות טווח, אלו מעולם לא הופיעו בתפריט עשייתו הציבורית. לכן, הוא אך מגיב לאירועים המקומיים המפתיעים אותו (ואותנו) שוב ושוב. מגיב ולא יוזם. שלטונו מתאפיין בכישורי "תיקוני שבר" לכל היותר בסוגיות מקומיות, וזגזוג בין עמדות בסוגיות ציבוריות ארציות מקומיות. כך הוא "גמגם" נוכח המחאה (עד אשר נאלץ להכריע נגדה בהסירו את שלטי המחאה נוכח ביקורה של מירי רגב), וכך "גמגם" ולכל היותר נגרר, בסוגיית "קרן הארנונה" הממשלתית השערורייתית.

כצמן, אף הוא נמנע מהצפת נושאים מהותיים ומהבעת עמדות בהירה בסוגיות המהותיות בחייה של מושבה. וכך, מאז הכרזתו בדבר התמודדותו לראשות המועצה, הוא מתרכז בהצגת חברי רשימתו וארגון המחנה, עד כי לא אחת נעלם ציבורית. משעסק בנושאים בחר הוא לעסוק בסוגיות שוליות יחסית בחיי המושבה (קאנטרי-קלאב), והביע דעה (מעט בארכנות ולטעמנו לא מספיק בנחרצות), בסוגיה ציבוריות המחברת בין המישור הארצי והמקומי (פרשת "שוד הארנונה" של קואליציית נתניהו). כצמן ערכית בעמדות הנכונות – זה מפצה על חוסר הניסיון הציבורי והפוליטי ועל סבך ריבוי היועצים מטעם עצמם בסביבתו – הגורמים לחוסר מיקוד ובהירות.

גיל-שני ואליאס נעלמו ונאלמו כליל. סיבותיה של לימור מעוררות סקרנות ויש אף יאמרו יעלו תמיהות. במקרה של אליאס, התמונה המתבהרת די ברורה. לא ניתן לשמש מחד "פרויקטור" עבור שלטון הררי ומאידך להביע עמדות. הררי, כידוע, לא סובל בסביבתו דעות.

קרוננפלד, אשר הבין כי נעלם כמעט כליל מהתודעה הציבורית, אף הוא נמנע מהבעת עמדות בהירות ולהציף סוגיות מהותיות ציבורית. נוכח המצב, הכריז קרוננפלד באמצע חודש מאי פומבית על התמודדותו. זאת עשה תוך שאימץ, כסיסמת בחירות – "באנו לשרת, לא למשול", את שנכתב בטור זה ממש בראשית חודש מאי עצמו: "כי זאת יש לדעת – מרבית תושבי המושבה, אינם תופשים עצמם נחותים לראש הרשות, "היורד אל העם", ומדבר עם נתיניו "בגובה העיניים".  אדרבא, כתושבים, אנו רואים בראש הרשות משרת ציבור ולא מושל.". שמחנו לעזור.

אם כן, דעות מוצקות, תכניות פעולה ברורות והבעת עמדות בהירות וחדות, כל אלו אינן חלק מהתפריט של הפוליטיקאים המקומיים. מאידך, פגישות פוליטיות דווקא מתקיימות בין דמויות פוליטיות, "מעצבי דעת קהל מקומיים" ופעילים בכח ובפועל. הררי עצמו, עוסק בפגישות פוליטיות במרץ, אך מתוך אלו הפגישות לבו נחמץ והוא מתאכזב מרה ומתחיל להפנים את המצוקה בה הוא מצוי. במהלך המפגשים הוא כבר מזהה בקיעים של ממש אף בבייס הפוליטי שלו. חלקם בשכונת הולדתו ממש. "מעצבי דעת קהל מקומיים", חלקם פעיליו עד לא מכבר, שוב אינם מפחדים מהררי. אלו מזהים את חולשתו ופועלים, כל אחד בדרכו, להחלפתו ולאיתור חלופה התואמת את זהותם, ערכיהם ואמונתם בדבר עתידה של המושבה ביום שאחריו.

אנחנו בתהליך. תהליך שילך ויתגבר עד לשיטפון שיביא את הררי לתוצאת בחירות מביכה לראש רשות מכהן. יש אומרים כי יזהה זאת בטרם עת וברגע האחרון ממש, אז יבקש לפרוש ובכבוד. יודעי דבר מוסיפים, כי תכנית חלופית כבר מתגבשת. לפני שהטפטוף יהפך למבול, הררי (ומקורביו) כבר בוחנים מוצא של כבוד (עיר מקלט) –  תפקיד יו"ר בשכר של אחת החברות הממשלתיות המצויות באחריות מי משרי מפלגתו. יש אף המוסיפים ואומרים, כי זו בדיוק הסיבה לחנפנותו כלפי ממשלת הקואליציה המסוכנת והקיצונית של נתניהו.

מדור מהנעשה במושבתנו, יוני 2023.