שורשי הקרע
אודות הקרע התרבותי-ערכי אצלנו במושבה,
ומדוע חובה להגן על הוילה המקומית שלנו, בג'ונגל הישראלי המתהווה
תומכי ההפיכה המשטרית נמצאים גם פה, ממש בינינו. "ואם את רוצה יש לי מאיפה להביא לך את המלפפון שארוז אחד אחד שתשתי גם את המיץ של החמוצים" – אמר האחד לעבר תושבת אכפתית מטוהר המידות ואחת התומכות המובהקות במחאה. "עצוב!!! 'מחריבייך ומהרסייך ממך ייצאו'…" (הטעות במקור), הוסיפה אחרת. "חבל שלא לקחו אותם למשטרת עזה" הוסיף תושב באלימות, למראה פרסום מוחים, מתושבי המושבה, שנעצרו באחד מימי המחאה החשובה ביותר שהתקיימה בישראל אי פעם – המחאה לשמירת אופיה היסודי – הליברל-דמוקרטי של המדינה. אך האלימות לא פסקה שם, ובתגובה נוספת, הפטיר אותו האיש לעבר תושב חדש יחסית: "בגלל יצורים כמוך שהגיעו לאבן יהודה נהרסה לנו המושבה חביבי תחזור תחזור לחור שבאת ממנו".
ככה, בחודשים האחרונים, המסכות מוסרות. גם במושבה מתגלה כי דבר כרוך בדבר, וכי הפיכתה של המושבה ליותר ויותר ליברל-דמוקרטית – נוכח הליכי הגירה בעלת אפיון חברתי-כלכלי מובהק, בעשרים וחמש השנים האחרונות – הנה לצנינים לחלק מובחן ומאופיין מתושביה.
באחד הימים פנה מיקי לפיד (תושב אכפתי ומעורב אף במחאה) בבקשה להחליף אותו ואת חבריו, במשמרת מחאה מול משטרת טייבה אליה הובלו מוחים עצורים. יתכן ואותה הקריאה "לקחתם למשטרת עזה" לא נענתה והוחלפה במשטרת טייבה. יתכן כי התחנה נבחרה רק במקרה. קריאתו זו הספיקה למספר תושבים, שוב, בעלי אפיון מובהק, לתקוף אותו ובאלימות. "חם, אה??? תענוג." אמר האחד. "הם נעצרים והוא כאחרון הפחדנים (אהוד ברק) לוקח את המסוק ומלמעלה ממשיך להמריד ללא ביקור 'חולים'? אולי השמש הכתה בו כל כך חזק והוא הסתנוור מהכח?" הוסיף רעהו. "מי ידע שיש לנו שכנים כאלו גועלים" נבעתה אחת התושבות שנבהלה מאלימות התגובות ברשת וזכתה מייד לעשרות לייקים, המייצגים ככל הנראה מאות, החושבים כמוה ומפחדים אפילו להגיב בסימון לייק.
"…הילדים שלי יגדלו למדינה יהודית! בתקווה ללא שמאלנים שמחריבים את המדינה עם השנאה שלהם…" הוסיפה מי שהוסיפה והבהירה את שורשי הקרע גם אצלנו פה במושבה. המאבק אינו על דמוקרטיה מהותית הכוללת הפרדת רשויות ומגילת זכויות. המאבק הוא עמוק יותר, על האופי התרבותי ערכי של המדינה, אופי שמערכת המשפט ונציגי שלטון החוק הם, כנראה, מגיניו האחרונים ברפובליקה הישראלית. החרבת הדמוקרטיה היא רק האמצעי לאפשר את שינוי אופיה התרבותי ערכי של המדינה.
תומכי ההפיכה המשטרית, גם אצלנו במושבה, מרגישים באמת ובתמים אזרחים סוג ב', שאינם, לתפישתם, מקבלים מענה מבית המשפט שמורכב מ"אשכנזים פריבילגיים". מבחינתם, ההפיכה המשטרית היא בעצם הפיכה תרבותית-עדתית-מעמדית. בראייתם, נציגי תרבותם, מעמדם ועדתם, נמצאים ומתרבים במוקדי הכח הנבחרים: הכנסת, הממשלה וראשי הרשויות המקומיות, בעוד מאידך, נציגיהם אינם נמצאים מספיק במוקדי הכח האחרים ("האליטות השנואות") ובכללם: בית המשפט, הפרקליטות, חיל-האויר, 8200, ההיי-טק והפקידות הציבורית הבכירה.
להבנתם, הרוב שלהם בקרב נבחרי הציבור בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות רק יוסיף ויגדל (מסיבות דמוגרפיות הידועות להם), בעוד במשך שנים אין הם מצליחים לחדור למוקדי הכח האחרים הנשלטים בידי "האליטות המתנשאות הפריבילגיות" (לכאורה) השנואות עליהם. לפיכך ולשיטתם, ההפיכה המשטרית – שנועדה להעניק כח בלתי מוגבל לנבחרי הציבור ולהחליש את מוקדי הכח האחרים במדינה – רק משרתת אותם.
התפיסה הזו לא הגיעה יש מאין וזה עתה, היא משווקת לציבור תומכי ההפיכה המשטרית בשיטתיות מזה עשרות שנים. זה מתרחש בבתים בשיחות המשפחתיות שלאחר הקידוש וארוחת ערב שבת, בדרשות בבתי הכנסת, בשיעורי תורה ושיעורי "התחזקות" שבועיים וקלילים, לנשים ולגברים (בנפרד כמובן), בפוסטים של משפיעני רשת דוגמת "הצל" ובתכנים של פוליטיקאים קיצוניים וחסרי אחריות ההולכים ומתרבים.
מדובר בקמפיין ארוך ומתמשך, במסגרתו מטופטפת השנאה לאחר: הזר, הערבי, הלהט"ב, וגם השמאלני האשכנזי. במסגרת קמפיין שנאה זה, מנוהל לאורך עשרות שנים קמפיין פוליטי, שמאפייניו תרבותיים-עדתיים-מעמדיים, קמפיין הממוקד נגד בתי המשפט והפרקליטות, הרודפים (לכאורה) את נציגיו הנבחרים של הציבור המזרחי-מסורתי במטרה לשמר את שלטון מוקדי הכח מהאליטות השנואות.
הדבק המאחד כעת את המחנה, ששוב אינו עוד מחנה הימין (מבחינת תפיסות ימין מדיני וכלכלי), הוא דבק תרבותי-עדתי-מעמדי הדוגל בלאומנות-תיאוקרטית-אתנוקרטית. תפיסות אלו, מטבען, מנוגדות לתפיסות דמוקרטיות-ליברליות ומערביות. הסיפור אפוא הופך להיות סיפור של זהות יהודית-הלכתית המתכתבת ומנכסת לעצמה את המסורתיות היהודית-מזרחית הקרובה לה. בהפגנה בקפלן, ערב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, נראו בברור השלטים: "תאוקרטיה או מרד!". היעד התיאוקרטי נקבע על ידי התנועות המשיחיות הקיצוניות: "עוצמה יהודית, נעם, והציונות הדתית" (מיעוט זניח במושבה), אך הבסיס המספרי להפיכה הוא דווקא הציבור המזרחי-מסורתי (הבייס הנוכחי של מצביעי "הליכוד", הכולל היום לכל היותר כ-15% בלבד מקרב תושבי המושבה). אלו, ברובם, רואים בהפיכה המשטרית הזדמנות לנקמה באליטה הישראלית המשרתת, עליה נמנית ולפחות עמה מזדהה, רובה הליברל-דמוקרטי של המושבה.
תחושת ניצחונם בבחירות ובחקיקה במישור הארצי, נוטעת בהם אומץ לתקוף גם במישור המושבתי מקומי במסגרת קבוצות הפייסבוק המקומיות. מכאן גם הלהט של אותם האנשים ממש, להגן בלהט על שלטונו של הררי, המהווה את נציגם הנבחר האותנטי והמובהק, הן בשלטון המקומי והן בשורות מפלגתו – "הליכוד". במודע או שלא במודע, תומכי ההפיכה מקרב תושבי המושבה מבינים או מרגישים, כי אף לתוצאות הבחירות המקומית תהיה משמעות בעתיד לבוא, עת לשלטון המקומי יהיה משמעות דרמטית כאחד משומרי הסף האחרונים מפני השלטון המרכזי ההולך ומקצין במדינה. שלטון מקומי שותק או מגמגם אל מול השלטון המדינתי המקצין, בעצם משתף וישתף פעולה עם שלטון מדינתי קיצוני זה; בעוד מנגד, שלטון מקומי בעל אופי חזק, חד ונחוש, ישאף להגן על אופיה הליברל-דמוקרטי של המושבה. שלטון מקומי נחוש ומחויב לדמוקרטיה הליברלית יגן על הוילה בג'ונגל. עלינו.
ומלבד זאת, את הררי צריך להחליף!
מדור לעומקם של דברים, מאת מורן מן, אוגוסט 2023.
