התחקיר שזעזע את המושבה: כיצד קידם הררי מתחת לרדאר הציבורי תכנית רחבת היקף להקמת בית עלמין 'אזורי'. ההשלכות, התהליך וההסתרה מהציבור, כל הפרטים כאן.
בשלהי חודש יולי האחרון דנה מליאת הועדה המחוזית לתכנון ובניה, בתכנית שיזמה, הכינה והגישה המועצה, להרחבה בהיקף 400% של בית הקברות המושבתי הקיים, תוך הפיכתו "לבית עלמין אזורי". כעת, מתברר כי ללא דיון ציבורי מעמיק, הגישה המועצה לאישור הועדה המחוזית, תכנית להגדלה גרנדיוזית של בית הקברות המושבתי והגדרתו: "בית עלמין אזורי".
הגדרת בית הקברות כבית עלמין אזורי, על רקע מצוקת הקבורה באזור המרכז, פותחת פתח למשרד לשירותי דת ולמוסד לביטוח לאומי להצפת המושבה "בקבורה עוברת" מישובי האזור, בעיקר העירוניים שבהם ודווקא למושבה. משיחות רקע עם מומחים בתחום, עולה כי על רקע הגדלת הצפיפויות המתחייבות בבתי העלמין העירוניים באזור המרכז (900-1,500 קברים לדונם) – ציפוף המאלצם בבניית מבני קבורה בהם מתקיימת קבורה מבזה בכוכי קירות – הרי שבית עלמין אזורי רחב היקף ופחות צפוף במושבה כשלנו, בו תתאפשר קבורה באדמה, יהפוך את אבן-יהודה לאבן שואבת לקבורת תושבי האזור. כך בעצם, תהפוך המושבה לא רק לספקית תשתיות תחבורה אזוריות לתנועה עוברת במושבה בתשתיות הכבישים הפנימיים הבנים", "הנוטר", "המחתרת" ו"העצמאות"), אלא גם לספקית תשתיות קבורה אזוריות במסגרת "קבורה עוברת" למושבה
הנה, בעוד ובמשך כ-90 שנים לערך שימש את המושבה בית עלמין בהיקף 10 דונמים ובצפיפות של כ-250 קברים לדונם, הוגשה כעת תוכנית לבית עלמין אזורי, רחב היקף, העולה על 40 דונמים ובצפיפות שלא תפחת מ 640 קברים לדונם.
עיון בתשריט תכנית בית הקברות המתוכנן, מלמד עוד כי ההרחבה מתפשטת בעיקרה דווקא מזרחה, לכיוון בתי המגורים המרווחים של שכונת "212 מערב" הסמוכה לבית הספר האמריקאי. זאת בניגוד לכפי שניתן היה לצפות וכפי שאף דובר בעבר – לכיוון השטחים החקלאיים המרוחקים מדרום וממערב לבית הקברות הקיים, הרחק מבתי תושבי המושבה. התכנון הנכחי, הגם שאינו מגיע עד לגבול בתי השכונה, עשוי להוביל לפגיעה באיכות החיים ולירידת ערך בתי השכונה, ומטבעם של דברים, אף לתביעות ירידת ערך מצד בעלי נכסים גובלים.
השינוי המפתיע בכיוון התפשטות ההרחבה, אף מעלה תהיות ושאלות בדבר זהות הבעלות באותה קרקע ממזרח. המדובר בקרקע אשר לא נכללה במסגרת תכנית המתאר הכלל ישובית הכוללנית למסגרת המתחמים לפיתוח מגורים, ועשויה היתה למצוא עצמה בהעדר תכנית זו של הרחבת בית הקברות – כקרקע ביעוד חקלאי לעוד שנות דור. כעת, נוכח תכנית שינוי יעוד הקרקע לקבורה, צפויים לזכות בעלי הקרקע בפיצויי הפקעה מוגדלים, בתוך שנים ספורות מאד ובסמוך לאישורה של התכנית המתהווה. טרם נבדקה לעומק זהות בעלי הקרקע וזיקתם הפוליטית והאישית למקבלי ההחלטות.
עוד נמצא במסמכי התכנית, כי המועצה המקומית אבן-יהודה היא יזמית ומגישת התכנית. בעוד המקובל בתכניות מסוג זה, כי אלו מטופלות ומוגשות על ידי המועצה הדתית או החברה קדישא המקומית (לפי העניין). בנסיבות אלו, בין השאר, צפוי כי פיצויי ההפקעה המוגדלים הצפויים לבעלי הקרקע יוטלו על המועצה מכספי ציבור התושבים, בעוד התקבולים הצפויים יכנסו דווקא לקרן הפיתוח של המועצה הדתית וזאת מבלי לשאת בעלויות בגין הקרקע. במסמכי התכנית לא נמצא אף זכר לחיוב המועצה הדתית בכתב שיפוי כלפי המועצה המקומית בגין פיצויי ההפקעה לבעלי הקרקע ובגין תביעות ירידת ערך הצפויות מבעלי נכסים סמוכים. לחשיפה המסוכנת הזו לא נימצא כל אזכור בפרוטוקולים של ישיבות המועצה בהם נדונה התכנית. כמובן שעולה השאלה – מדוע נמנע מלפרטם בפני חברי המועצה?
העלויות לתושבי המועצה – 25-50 מיליון ש"ח מכספי התושבים
מבדיקה שנערכה, עולה כי שומת קרקע לבתי עלמין מוסדרת במסגרת מסמך: "קווים מנחים פרק כב': עריכת שומות לקרקע המיועדת לבית עלמין", שפורסמה על ידי השמאי הממשלתי הראשי באגף שומת המקרקעין במשרד המשפטים. המסמך מגדיר הוראות על בסיסן, נקבע שווי הקרקע המיועדת לבית עלמין לעניין רכישה או פיצויי הפקעה של הרשות המקומית או הגוף המפעיל את בית העלמין. במסגרת המסמך נקבע, כי שווי הקרקע יגזר "מהעלות האלטרנטיבית שכרוכה בהוצאתה ממלאי עתודות הקרקע הבלתי מתוכננות" ומוסיף ומבהיר כי המדובר בשווי המכונה "שווי קרקע חקלאית עם פוטנציאל". בתחומי המושבה אבן-יהודה שווי קרקע שכזו נע כבר בטווח שבין 1,000,000 ₪ ועד 2,000,000 ₪ לדונם, ובהנתן כי המדובר בהפקעות צפויות של כ-25 דונמים בבעלות פרטיים, הרי שתכנית גרנדיוזית זו עלולה לעלות למועצה מכספי התושבים 25-50 מיליון ₪ שישולמו כפיצויי הפקעה לבעלי הקרקע. לסכומים ניכרים אלו, יצטרפו, קרוב לודאי, תביעות ירידות ערך בהיקף מיליונים רבים נוספים כאמור. אלו גם אלו יגרעו מתקציב המועצה (כספי ציבור התושבים), בעוד התקבולים הצפויים לאורך השנים, יופנו דווקא למועצה הדתית. גם נתונים אלו לא הוצגו בפני חברי המועצה.
מתברר כי התכנית גופא, על נספחיה הרבים והחשובים, ואשר טומנת בחובה השלכות ניכרות לאיכות החיים במושבה (קבורה עוברת) ולעתידה הכלכלי, לא נדונה לכשעצמה מעולם במועצה. הצורך בתכנית ועקרונותיה טרם תכנונה, הוצגו בישיבת מועצה בחודש נובמבר 2020 והדיון בנושא עצמו מחזיק שש שורות פרוטוקול בלבד של שאלות אינפורמטיביות שקיבלו תשובות טלגרמיות המונעות פתיחת דיון – "השטח הוא חקלאי", "זה החוק ואנו פועלים על פיו". הגשת התכנית אוזכרה שוב בישיבת המועצה בחודש מרץ האחרון 2022), אך הפעם, כמקובל, לא התקיים כל דיון. מסתבר, כי עצם הכנת התכנית הוצגה בקצרה (ארבע שורות פרוטוקול) על ידי הררי, וללא כל דיון, אמירה, הסתייגות או אף שאלה מצד חברי המועצה התקבלה ההחלטה. פה אחד!
כך ולמעשה, לא הוצגה בישיבה בפני המועצה התכנית עצמה, תשריטה והוראותיה (מלל תקנות התכנית) שהרי אלו לכאורה, על פי הפרוטוקול, טרם היו בנמצא. כך גם לא הוצגו חלופות תכנוניות עקרוניות טרם תכנון לגביהן נכון היה לקיים דיון מהותי. בוודאי שלא הוצגו ונסקרו, וממילא אף לא נבחנו, כלל ההיבטים המשפטיים והכלכליים הנובעים מהצורך להפקיע קרקע לבית עלמין, תוך תשלום פיצויים הפקעה ותביעות ירידת ערך בהיקפים מהותיים של עשרות מליוני ₪ מכספי הציבור.
אם כן – אמנם אין לנו עדיין קאנטרי קלאב, אין לנו בית ספר תיכון עצמאי, אין לנו אולם תרבות ראוי, אין הסדרי תנועה וחניה מספקים ברחוב המייסדים, אך מנגד אכן מתהווה לנו "בית קברות אזורי". אליו, מטבעם של דברים, ינהרו נפטרי הערים הסמוכות, אשר יבקשו קבורה פסטורלית ולא צפופה בבית קברות במושבה, במקום בבתי הקברות הצפופים בעירם.
במקום להרחיב את בית הקברות במתינות ולכיוון מערב או דרום, ולהרחיקו ככל הניתן מבתי המגורים במושבה לכיוון השטחים החקלאיים המרוחקים, המועצה מקרבת את בית הקברות דווקא מזרחה לבתי התושבים, תוך הכפלה גרנדיוזית פי 4 של שטח בית הקברות הקיים, והגדרת בית העלמין "אזורי" העלול למשוך קבורה עוברת למושבה. הכל בחוסר מקצועיות, העדר דיון ציבורי אמיתי, רציני וכן, תוך קבלת החלטות תמוהות ושוב בזבוז כספי התושבים.
במהלך הדיון עצמו בחודש יולי, נראה היה שדעתה של הועדה המחוזית אינה נוחה מהגדלה כה גרנדיוזית של בית קברות של מושבה, ולא מובנים לה השיקולים בעטיים הגישה המועצה בקשה לכלול בתכנית קרקע רבה כל-כך. הררי עצמו לא הגיע לישיבה על אף שהמועצה היא כאמור יזמת ומגישת התכנית. מי שכן השתתף הוא אלי ברכה – ראש המועצה האזורית "חוף-השרון", שדאג כי בית הקברות לא יתקרב לכיוון בתי תושביו בכפר-נטר ובית יהושע, אלא לכיוון בתי תושבי אבן-יהודה. פרוטוקול הדיון בתאריך 25.7.2022 מלמד על מאמצי הועדה המחוזית להציל את מועצת אבן יהודה מעצמה. פשוט כך. מחד שמחה הועדה המחוזית שאבן יהודה מבקשת "בהתנדבות" להקים בית עלמין אזורי, אולם מאידך התנגדה להגדילו ב 400% וקבעה כי בשלב ראשון יוגדל שטח בית העלמין ב- 8 דונמים בלבד. יתרת השטח המבוקש יסומן ביעוד מתארי לבית עלמין ותידרש הכנת תכנית מפורטת נוספת בעתיד, וכל זאת אך ורק אם לא יוקם בית עלמין מטרופוליני, המתוכנן באזור שפיים. הנה כי כן, אנו למדים כי תכנית המועצה התמוהה להרחבה של 400% מהווה, אף בעיני הועדה המחוזית, חלופה לבית עלמין מטרופוליני.
נוכח המצב, בפני תושבי המושבה עומדות כעת שתי חלופות פעולה: בהנתן שהמועצה המקומית היא מגישת התכנית, ניתן לתבוע מידית מחברי המועצה ליזום דיון נוסף במליאת המועצה, בו תוצג התכנית הקיימת על נספחיה, ישיבה בה יוצגו כלל משמעויותיה מרחיקות הלכת מבחינת הפגיעה באיכות חיי התושבים בכלל ואלו הגרים בסמיכות בפרט, חשיפת הקופה הציבורית לתביעות פיצויי הפקעה המועצה ותביעות ירידת הערך (עשרות מליוני ₪). חברי המועצה רשאים להחליט "למשוך" את התכנית ולערוך בה את השינויים המתבקשים. לחילופין ניתן להחליט שהמועצה לא תהא מגישת התכנית אלא המועצה הדתית תיקח על עצמה את כלל הסיכונים הכרוכים באישור התכנית ובכך לפתור לפחות את הסוגיות המשפטיות כלכליות אם לא את הסוגיות התכנוניות (היקף וכיוון ההתפשטות). נדמה כי נוכח הרכב המועצה הנכחי ושלטון העומד בראשה הסיכויים לשינוי נמוכים.
לחילופין, ניתן כמובן להגיש התנגדות לתכנית בתקופת ההתנגדויות. ההערכה היא שבטווח של 3 – 6 חודשים תופקד התכנית ובמהלך 60 ימי ההפקדה ניתן יהיה להגיש התנגדות לתכנית. מכיוון שבהליך אישור התכנית נפלו פגמים רבים, בעיקר באופן אישורה החפוז על ידי מליאת המועצה, ניתן להעריך כי ההתנגדויות יזכו לאוזן קשבת בועדת ההתנגדויות. מומלץ גם "לשחק על זמן" במובן זה שדיון ממושך בהתנגדויות יעכב אישורה עד לאחר הבחירות הבאות למועצה. תחת ההערכה הגוברת שנראה מועצה שונה לחלוטין מזו המכהנת, יתכן וניתן יהיה במועצה הבאה לגבש רוב "למשיכת" התכנית ותכנונה מחדש כראוי וכמותאם לצרכי הישוב בלבד מבלי להוות פתרון לצרכי האזור או המטרופולין כולו.
