על שלטים ואנשים

"ובתוך הדפים של הזמן שאבד

אנשים נגמרים ברגע אחד

אימפריות נופלות לאט"

              (אימפריות נופלות לאט, מאיר גולדברג)

מוקדם. מוקדם מדי נתלו השלטים. הררי נלחץ מניצני פעילות הקבוצות המתמודדות הפעם בבחירות דמוקרטיות. דמוקרטיה אינה הפורטה שלו, גם במובנה הבסיסי ביותר – קיום בחירות של ממש. הוא כזכור, העדיף בשנת 2018 לסגור את "העניין הזה של הבחירות" עם פוליטיקאים מקומיים חסרי חוט שדרה – מעל לראשי "תושבים יקרים" – ולפטור אותנו מהצורך ממש ללכת ולממש את זכותנו הדמוקרטית. הוא מזהה את השיח נגדו ברחוב, ויותר מכך את השיח ברשתות החברתיות המקומיות, נלחץ ובוחר לברוח לאזור הנוחות הפוליטית שלו, המקומות בהם יהיה לו קל ובהם יש לו יתרון מובנה: תליית שלטים וזימון תושבים ללשכת ראש המועצה. אותה לשכה צנועה, בבניין המועצה, המשמר את אופיה של המושבה. לשכה אשר שימשה היטב את קודמיו, אך שוב אינה נאה בעיניו. לשכה אותה מתכנן הררי להחליף בלשכה קיסרית, בת מאות מטרים רבועים, מיד לאחר הבחירות (ובתקוותו הסמויה, יש אומרים, כי אולי יהיו אלו הבחירות האחרונות…) בפגישותיו בלשכה הוא תמיד בעמדת כוח לעומת התושב. כך הוא מעדיף. זו זירה הנוחה לו להשפיע מיכולתו להתל ברעהו, להציפו בחנופה, התמסכנות מעוררת חמלה, חצאי אמיתות, סילוף עובדות, הבטחות סרק אישיות שמעולם לא מומשו ולעולם לא יתממשו, ותיבול כל אלו בארס כלפי מועמדים ואנשי ציבור אחרים בזירה. "לשון רכה תשבר גרם" חוזר הוא ואומר למקורביו. ולשונו אכן רכה, רכה ומנוסה.

במקביל כאמור, האיץ הררי באנשיו להזדרז ולתלות שלטים. הזדרזו מדי, שכן זו אינה העת לכך. מוקדם. בתחילה נשלחו התולים לתלות ברחבי שכונת הבייס שלו – "עין יעקב". התולים, המיומנים בכך ממערכות הבחירות לכנסת, נשלחו לאותם הבתים עליהם תלו את שלטי "הליכוד" בשכונה, לעיתים כלל מבלי לשאול את בעלי הבתים.  "נראה מי יעז להוריד" היתה הגישה. מיעוטם העזו. חלק מבעלי הבתים הותירו את השלטים תלויים, אך נשבעים בנקיטת חפץ כי שוב לא יצביעו להררי. רובם אכן תומכים בהמשך שלטונו של הררי – "הוא משלנו" הם אומרים. בהמשך, המשיך הררי לשכונות המושבה הנוספות. אחד אחד הוא פונה. לא אחת מגיעים הוא בעצמו או בנו בכורו לביתו של תושב עם השלט ביד "ומבקשים" לתלות במקום. המדובר בסיטואציה לכל הפחות מביכה. יש יאמרו אף מאיימת. שיבוץ הילד בגן, בבית הספר, חריגת הבניה הידועה והסמוכה לשלט, או עניינים אישיים נוספים, כל אלו ידועים בסיטואציה לשני הצדדים – התושב וראש המועצה הניצב מולו. יש תרבויות פוליטיות בהן זה מקובל.

כעת אם כן, משהונהגו פרקטיקות של כפיית תליית שלטים ופנייה לתושבים "משלנו" ובעלי אינטרסים כאלו ואחרים, הרי ששלט בחירות של הררי התלוי על בית מהווה מעין "אות קין". כל שלט מיד מעורר את התהיה: האם כאן גרים מקורבים לשלטון בעלי אינטרס זר, האם כאן גרים בני שכונת הבייס או שמא כאן גרים מי שיש להם מה להסתיר? כמובן שיש מבין בעלי השלטים תומכים אותנטיים ולגיטימיים, אך פרקטיקת תליית השלטים בה נהגו ונוהגים הררי ומטהו, מעוררים לכל הפחות את התהייה.

***

זה היה ביום רביעי, בחצר קטנה של בית גדול. בכוונת מכוון נבחרה החצר, כך שגם מיעוטם הצפוי של תומכים, יוכלו לגדוש אותה ולהציג תמונה צפופה, לכאורה של רבים. "היה ערב עוצמתי עם נוכחות של כ-200 תושבות ותושבים" פרסם הררי והוסיף כי: "משפחת שפיצר מתנצלת בפני אלו שנאלצו לעמוד בחוץ". בחנו היטב היטב את התמונה שנבחרה. התמונה המחמיאה ביותר ככל הנראה, אף בה לא יכולנו לספור למעלה מכ-90 אנשים בלבד. אלו מספרים נמוכים שגם יריביו, בראשית דרכם מצליחים לגייס. מביך. ראש מועצה מכהן, המחזיק בתפקידים ציבוריים במושבה עשרים שנים ארוכות – עשר כראש מועצה ועשר כסגן; ראש מועצה – המתפקד מזה חצי שנה כשתדלן אישי עבור תושבים במשרדי פקידות המועצה ו"שרונים", תוך רמיסת כל כללי מנהל תקין – הצליח לאסוף רק 90 איש לכנס ראשון אותו הוא מארגן כבר למעלה מחודש. מביך. או שמא בנוסף לאלו המופיעים בתמונה, אכן וכדבריו 110 אנשים עמדו ברחוב, הדפקו על שער החצר, ובשקט ניסו לדלות מפניני תבונתו וידיעותיו של המושל. כנראה שלא.

בחנו שוב את התמונה – מניינה ובניינה. לא רק המניין הנמוך מטריד את הררי ומחנהו, גם ההרכב. זה כבר לא אותו הרכב מחנה המייצג את כלל המושבה. הררי חזר לבייס. היתה זו תמונה מובהקת של אנשי ליכוד. תושבי שכונת הולדתו ברובם ובעלי אינטרס אישי מודאגים. ניתן לזהות בתמונה את אחיו של מזכיר המועצה, אשתו של גזבר המועצה, רבים מבני משפחתו המורחבת של הררי, דוברו לשעבר, חבר מועצה מהשכונה, חבר מועצה לשעבר שרוב בוחריו הגיעו אף הם מאותה השכונה ומאותה עמדה דתית, נציג חב"ד, האחראי (המתנדב) על התחבורה הכושלת במושבה, אליהם הצטרפו מספר בעלי אינטרסים מודאגים אותם לא נפרט. הם יודעים. פניהם המודאגות אומרות הכל. היתה זו תמונה מודאגת ומדאיגה. מודאגת בפניהם המודאגות של המצולמים בה, מדאיגה להררי, אך יותר מכך, מדאיגה למושבה על כי זו קבוצת תומכיו המובהקים של ראש מועצתה.

מתוך 'מהנעשה במושבתנו', גיליון אוגוסט 2023