חשיפה בלעדית: התוכנית הסודית של הררי. כיצד מתכנן ראש המועצה להפוך את אבן יהודה, מושבה ותיקה בשרון לעיר צפופה עם 48 אלף תושבים? השאלות הקשות, הצבעת חברי המועצה, הליקויים בתוכנית, כל הפרטים כאן.
איפה בעצם מתחיל סיפורנו? כיצד ומדוע, בתוך עשור בודד, ממושבה בת כ- 12,500 תושבים – בסמוך לאחר בחירות 2013 לרשויות המקומיות – הגענו בשנת 2023, בתוך עשר שנים לסף אישור תכנית מתאר יישובית ההופכת את אבן יהודה לעיר צפופה בת 48,000 תושבים?!
מדוע אצה להררי הדרך להשלמת אכלוסה של התכנית, כבר בעוד 17 שנים?
בחודשים האחרונים צללנו לעומקם של מסמכים רבים של המועצה המקומית ומוסדות התכנון השונים במנהל התכנון. המסקנה העולה מן המסמכים ברורה: הררי חוזר ומפרסם הודעות שבהן הוא מספר על מלחמתו ביזמי נדל"ן המעוניינים 'להציף את המושבה במגדלים', בעוד שמה שמתרחש בפועל – בהובלתו של הררי עצמו – הוא תהליך של הפיכת אבן יהודה לכזו. הכל במחשכים, פה אחד, ללא ביקורת, ללא שיתוף ציבור ואף ללא המינימום שבמינימום: עדכון מסודר של ציבור התושבים. העובדה הברורה המתגלה לנגד עינינו היא, שאבי הררי מתכנן, מזה זמן, להפוך את אבן-יהודה לעיר צפופה בת 48,000 תושבים.
בהתייחסות מאוחרת לנושא, בניסיון להגן על עצמו ולהטעות את הציבור, לאחר שמערכת 'במושבה' החלה להביא דברים לידיעת התושבים, הסתבך הררי במספר טענות סותרות בנושא. בשורות הבאות וכמענה לשאלות, אנסה להציג את הדברים מראשיתם ועד היום. אולי נתחיל בהבטחת הבחירות של הררי בנושא, ערב בחירתו לתפקיד בשנת 2013, כפי שהתפרסמה בפוסט שהררי פרסם ביום 11.10.13:
"וכך תראה לדידנו אבן יהודה:
– בשטחים שמצפון לכביש 553 ועד ל- "הדסים" – אזור בינוי בעל אופי כפרי – עם שאיפה לצפיפות ממוצעת של 4-5 יחידות לדונם. בשטח זה תיבנה כוורת רחובות,(כולל שבילי אופניים), שמטרתה לפתור את בעיות התחבורה באבן יהודה (דוגמת שכונת הטייסים בר"ג).
– בשטחים שמדרום לכביש 553 ועד לבית הסוהר – קריה הדומה ל"עיר ימים"/ "קרית השרון" בנתניה…
כל הנ"ל יעוגן במסגרת תכנית מתאר מסודרת לכלל היישוב, אשר תיתן מענה לבעיות העקרוניות הבאות:
- מניעת סיפוח אבן יהודה לנתניה.
- ביטול האפשרות לבנייה הרוויה (בניינים רבי קומות בשטח הקיים כיום של היישוב ושמירת הצביון הכפרי).…
- מענה להחלטת הממשלה לחובה לבניית דיור בר השגה ומקום מגורים לצעירים ממשיכים של תושבי אבן יהודה.
- מקורות הכנסה טובים נוספים למועצה המקומית.
- פתרון בעיות התחבורה.
מועד תחילת העבודה של תכנית המתאר 1.1.14. "
אם לא היה ברור אז, הרי שהיום, במבט לאחור זה ברור: מדובר בגיבוב סיסמאות ריקות. סיסמאות מוטעות ומטעות, שנכתבו במהירות וברישול, ויש שיאמרו מתוך זלזול בתפיסת המציאות של התושבים. בנסיבות של אותם ימים, בהן התמודד הררי מול עצמו – כשנגדו עומד מועמד אך מועמד בודד וחדש בזירה (אליאס), מועמד שהציג מועמדותו אך בסמוך ליום הבחירות – ניתן היה לכתוב דברים ריקים ולא מציאותיים אלו, ולאחז את עיני הציבור.
במועד כתיבת הדברים – נוכח תכניות מתקדמות, אותן הכיר הררי מעשר שנות כהונתו כסגן,– הגדרת התחום שבין כביש 553 למוסד "הדסים" כ-"אזור בינוי בעל אופי כפרי – אם שאיפה לצפיפות ממוצעת של 4-5 יחידות לדונם" (טעות העברית במקור, מ"מ), היתה אחיזת עיניים של ממש. לא מיותר לציין כי בשנים אלו, במקביל, השקיע הררי ברכישת מקרקעין לו ולבני משפחתו.
או שמא נתחיל מעט קודם. נחזור לעשור הראשון של חייו הפוליטיים של הררי במושבה (2003-2013).
במשך כל העשור הזה, כיהן הררי כחבר המועצה וברוב התקופה אף שימש כסגן ראש המועצה. באותם הימים הררי נחשף לשלל התכניות המתגבשות במושבה, ואף היה מעורב, בדרכים שונות, בקידומן. במהלך תקופה זו, הוא החל במסע רכש נכסי נדל"ן, בתחומי המושבה. לו ולבני משפחתו. במקביל, זיהה הררי ומיפה היטב את קבוצות בעלי אינטרס הנדל"ן במתחמים השונים. במיומנות פוליטית שאין שניה לה בתולדות המושבה, בחר למי מהם לחבור פוליטית, במי להיעזר לצרכי בחירות, היכן להשקיע כלכלית, באילו תכניות לתמוך ולקדם ולמי רק להבטיח הבטחות. "השחקנים" הקוראים שורות אלו, יודעים היטב לאילו קטגוריות לשייך עצמם.
באוקטובר 2013, סיים הררי את עשר שנותיו כסגן והתחיל בעשר שנותיו כראש המועצה. והנה הוא מזדרז וניגש למשימת תכנון כוללני של המושבה וקביעת עתידה-עתידנו לטווח הארוך. כך, כבר בראשית שנת 2014 מגבש הררי "ועדה מייעצת לתכנית המתאר" בת 14 חברים. רובם המכריע בעלי תפקידים במועצה ומשכך אף סרים למרותו.
להכנת תכנית המתאר היישובית עצמה, נבחר אדריכל עמוס ברנדס. חיפוש פשוט באמצעות הגוגל יעלה את שמו בעיקר בהקשר תכנית המתאר של אבן-יהודה, אך גם בהקשר תכניות גליליות דוגמת זו של תוואי נחל הקישון ודומיו. התמחותו זו בתכנון בסביבות שאינן בדגש יישובי-אורבני, הביאו אותו לתכנון במושבה שלנו של מתחם תעסוקה, במסגרת מתחם נרחב בין יישובי, אשר היה מיועד ברובו למעין שימור חקלאי סביב גדותיו של נחל דרור ומדרום לכביש 553.
כן, מסתבר כי זיקה למושבה דווקא יש לאדריכל ברנדס. שהרי, הוא הוא היה המתכנן של שתי תכניות בדרומה של המושבה. האחת תכנית הבנייה הגדולה בתולדות המושבה בהיקף של כ-1,350 יח"ד, חלקן בבעלות הררי ומשפחתו; תכנית הכוללת מבני מגורים מסוגים שונים, לרבות בנייני מגורים בני 9 קומות. התכנית ממוקמת מצפון לכביש 553 וממזרח לדרך רבין. התכנית השנייה, היא תכנית שהוגדרה בראשית דרכה להקמת "אזור תעסוקה חקלאי" אף היא בדרום המושבה וביוזמת אותו יזם מוכשר ורב פעלים. כך אם כן, מערכות היחסים שבין הררי לבין "הוועדה המייעצת" ולבין "מתכנן" תכנית המתאר, מעט מורכבת ובלתי שגרתית.
אנו כאמור, זוכרים את הבטחת הבחירות מיום 11.10.13, אך התכנון המתגבש, לא ממש "התכתב" עם ההבטחות. וכך במפגש תושבים באוגוסט 2015, הוצגה התכנית המתהווה, תוך הבטחה להשלימה בתוך שלוש שנים. התכנית שהוצגה התעלמה מהפנטזיה להקמת "קרית-השרון" בין כביש 553 לבית הכלא "הדרים", ובמקביל התעלמה גם מההבטחה להגדרת תחום המושבה המוכרת לנו (זו שבין כביש 553 למוסד "הדסים") כ-"אזור בינוי בעל אופי כפרי – אם שאיפה לצפיפות ממוצעת של 4-5 יחידות לדונם".
התכנית, הציגה לראשונה לציבור התושבים, מושבה המתוכננת בעצם להיקף עיר בת 38,500 תושבים! מושבה הכוללת מספר רב של מתחמים, חלקם כוללים בניינים בני 9 קומות. המתכנן ברנדס, אם כן, מנע לזות שפתיים, והקפיד כי הצפיפות והבניינים כאמור, לא יהיו רק במתחמי התכנון בהם להררי ולמשפחתו אחזקות נדל"ן, והנה התכנית צמחה מ"אזור בעל אופי כפרי" לתכנית עיר בת 38,500 תושבים.
מכאן הדברים כבר יצאו משליטה. יש יאמרו כי בכוונת מכוון יצאו הדברים משליטה. במהלך השנים: 2014-2015 הוקדשה ישיבת מועצה אחת (מתוך למעלה מ- 20) לתכנית המתאר. כמנהגם של חברי מועצותיו של הררי, לא התקיים דיון מעמיק ולא נשאלו שאלות.
באפריל 2016 הוצגה התכנית, וחודש לאחר מכן עלתה התכנית המתגבשת לדיון מקדמי בוועדה המחוזית. כצפוי, הוועדה המחוזית כבר פרצה את המספר של 38,500 תושבים והעמידה יעד עגול של 45,000 תושבים. חלקם כבר יגורו בצפיפות 14 של 14 יחידות דיור לדונם ובבניינים. מרחק שנות אור מההכרזות וההבטחות הריקות אודות: "הצביון הכפרי".
בכתבה אודות הסגירה הצפויה בשנת 2025 של חיבור המושבה לכביש מספר 4 – חשפנו כי המספר 45,000 לא מאד הטריד את הררי צוותו ומתכנניו. למעשה, הם כבר הגדילו עשות ודיברו בפני מוסדות התכנון על 50,000 תושבים מתוכננים. וכך נכתב במפורש במסמך ההשגה של הררי ומהנדסת מועצתו עוד בשנת 2016: "עיקרי הטיעונים: מס' התושבים כיום בישוב 16,000 (הטעיה החוקר אז היתה במקור, מ"מ), 8000 יחידות כבר מאושרות יגיעו ל 50,000 תושבים" ועוד מגדיל ומוסיף הררי, שחס וחלילה לא תפגע תכניתו להפיכת המושבה לעיר צפופה: "תחום התכנון של קו ההכרזה מעלה חשש לפגיעה צפויה באלפי יח"ד…"
אז (2016) במועצה מעט נבהלו, ובחלוף למעלה משנתיים אחרי שהמהלך יצא לדרך, עלתה במועצתו של הררי ביקורת ראשונה, ועד היום, למעשה, האחרונה. חבר המועצה יוסי אלבז :"לדעתי לא קיבלנו החלטות כמו שצריך בעניין. הנושא החשוב ביותר שהיה כאן בישוב. הכל נמרח. לא הייתה הצבעה…. אמרו לי שיהיה דיון ולא היה". ה"דיון" הזה בין הררי לאלבז נמשך 3 דקות.
גם הררי הבין שהמספר המסתמן 45,000 (לא סופי כאמור) יגרום לאי שקט ציבורי, שעלול להגיע לשיאו דווקא בשנת 2018 – בעיצומה של שנת בחירות. וכך, תכנית המתאר נעלמה מהמכ"ם הציבורי לארבע שנים בהחלטה של איש אחד, הגם שהוסיפה להתגבש תכנונית. היתה זו החלטה שנועדה לשרת רק אותו, בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי. גם "הוועדה המייעצת", שהספיקה להתכנס חמש פעמים בחייה הקצרים (ומבלי פרוטוקולים) נאלמה ונעלמה.
ב 2018 (שנת הבחירות) הייתה אמורה להיות לאבן-יהודה תכנית מתאר מאושרת ותקפה (כך לפי ההבטחה). זה כמובן לא קרה. "שתיקת הכבשים" שררה בקרב חברי המועצה. אף לא אחד שאל מה קרה למתאר? חלק מאותן "הכבשים" קבלו אותות הצטיינות בדמות שריונים "ברשימה המוסכמת" לקדנציה הבאה – היא הקדנציה הנוכחית, המסתיימת השנה.
בשנת 2019, ומתחת לפני השטח המשיכה התכנית להתקדם. ממסמך הנחשף כאן לראשונה והקרוי: "נספח פרוגרמתי – כלכלה וחברה" לתכנית המתאר הכוללנית, נמצא כי היעד להשלמת האכלוס הוא בעצם בתוך עשרים שנה (מתוך מסמך מדצמבר 2019). כלומר בעוד 17 שנים מהיום.
"יעד האוכלוסיה של תכנית המתאר הנו 38,500 תושבים ל-20 שנה…" נכתב במסמך. זה כבר מציב אותנו לא רק על מספר תושבים של עיר צפופה, אלא אף על קצב גידול של כ-7% לשנה. זהו קצב גידול חריג וקיצוני המוכר באזורנו רק מהעיר הסמוכה כפר-יונה. כפר-יונה בעצם היא התכנית של הררי לאבן-יהודה.
בחלוף הבחירות, בימים בהם טעה הררי לחשוב כי הוא "גולש" ובשקט לקדנציה שלישית, חוזרת תכנית המתאר לזירה הציבורית. ובחודש ינואר 2020, מוצגת התכנית, לראשונה בעצם, בפני חברי המועצה. הררי אחד, שלושה מיליון שקלים, שש שנים ועשרה "גמדים פוליטיים" שאינם מעורבים, שאינם מתעניינים השותקים "שתיקת כבשים". בפרוטוקול ניתן למצוא מפיו של הררי כותרות יפות, חלקן שגויות בכוונה או שלא בכוונה.
"אנחנו חייבים מסגרת איך תראה אבן-יהודה בעוד 30 שנה", אומר הררי לחברי מועצתו שלא טרחו, חיפשו ומצאו במסמכי התכנית עצמה (הנספח הפרוגרמטי) עדות לכך שהוא מתכנן להשלים הבניה בתוך 20 שנים בלבד. אז הוסיף "תכנית המתאר תשמור על הצביון של הישוב", בהתכתב עם הבטחות הבחירות, להן אין כל זכר בתוכנית עצמה.
אין דיון. הכול ברור. שתי שאלות נשאלו על-ידי חברות המועצה. שאלה אחת בת ארבע מילים השניה בת תשע מילים. התשובות קצרות. לקוניות. וההצבעה במועצתו, פה אחד. התכנית הוגשה לועדה המקומית "שרונים" וגם שם אושרה בתוך חודשים ספורים ללא דיונים מהותיים. הררי, כדרכו, רץ לפייסבוק ומכריז על "צעד היסטורי ליישוב".
בתוך שלושה חודשים הררי שוב בפייסבוק: "תכנית המתאר…הועברה לוועדה המחוזית לאישור סופי". לא ממש סופי. זו כבר ועדה מקצועית בה דנים באמת וחושבים. הועדה הזו כבר מורכבת מגורמים תכנון מקצועיים, אותם לא ניתן לספק בהבטחות ריקות ובתשובות לקוניות קצרות. להם יש עמדה, במגוון היבטים, בין היתר בהיבטי צפיפות ומספר כולל של תושבים.
ביום 22.2.21 התכנסה הועדה המחוזית לדיון ראשון לקראת הפקדה. הדיון התקיים בזום והוא היה פתוח לצבור. המועצה נמנעה מלדווח לתושבים על קיומו של הדיון בנושא החשוב ביותר בחייה של המושבה. הררי העדיף לתווך לנו את המידע, כולל שרותי עריכה, ושכח לציין כי הוועדה שלחה את המועצה לבצע תשעה תיקונים בתכנית.
בפתח ישיבת המועצה מיום 24.02.21, מדווח הררי למועצתו את הדיווח הבא: "התכנית הופקדה בועדה המחוזית". הביטוי "הפקדה" הוא ביטוי משפטי בעל משמעות סטטוטורית. תכניות מופקדות להתנגדויות הציבור על ידי הועדה המוסמכת בשלב מתקדם של תכנונן ולאחר שהועדה מחליטה על גרסה המקובלת עליה. אין מושג כזה "הפקדה בועדה המחוזית", יש הפקדה (להתנגדויות) על-ידי הועדה המחוזית. הררי טועה או מטעה. בהמשך הישיבה, סוקר הררי ובקיצור נמרץ (תשע שורות פרוטוקול) בפני חברי מועצתו את הצגת התכנית ודיון הועדה המחוזית מלפני יומיים. שקט הס. דיווח אודות הנושא המהותי ביותר מזה עשרות שנים, ואין חבר מועצה אחד השואל שאלות. פתיחת הנושא לדיון. אף היא, הס מלהזכיר.
בחלוף שמונה חודשים וביום 18.10.21 מתקיים בועדה המחוזית "דיון בתנאים להפקדה". בישיבה הזו כבר מנסחים את התנאים להפקדת התכנית להתנגדויות. הררי בפייסבוק: "אושרה להפקדה תכנית המתאר הכוללנית של אבן יהודה." היתה זו שוב הטעיה. הנוסח המדויק של ההחלטה: "מחליטה הועדה להפקיד את התכנית בתנאים הבאים" וכאן מופיעה רשימה של כ- 80 תנאים ותיקונים הנדרשים לפני הפקדה. אז כבר מתגלה כי תכנית לעיר בת 38,500 תושבים צמחה לעיר בת 48,000 תושבים והדרישות לצפיפות לדונם גבהה אף היא. לו היתה תכנית המתאר שלנו מתקדמת באופן מקצועי וענייני, היא היתה מקבלת תוקף בשנת 2018, כפי שהובטח, וכך הייתה מקבעת צפיפות של 9 יח"ד לדונם. אך להררי זה לא היה נוח אז (בחירות). ובמסגרת 80 התנאים, הועדה המחוזית כבר מתעקשת על 14 יח"ד לדונם. מגמת הציפוף תמשך.
בצעירותו שימש הררי שוער נבחרת אבן-יהודה בכדורגל. בתחום תכנית המתאר הישובית, משמש הררי כראש המועצה המקומית, ואנו סופגים גולים בין הרגליים. הסיבות לכך מעוררות, לכל הפחות, תמיהה.
הררי יודע כל זאת, ולכן שוב, ובראותו את שנת הבחירות המתקרבת, ניסה לעכב ויותר מכך להכניס את התכנית מתחת למכ"מ הציבורי. בהודעותיו לתושבים הוא לא דווח דבר. דיונים במועצה לא התקיימו, וגורמי המקצוע התנהלו לאיטם ובשקט מול הועדה המחוזית. בחודשים האחרונים גם זה כבר לא ממש קורה, נוכח הקרע שנתגלה בין הררי לבין מהנדס מועצתו, קרע אשר הוביל להתפוטרות המהנדס. אחרי המהנדס, מוצאים כל יתר בעלי התפקידים באגף ההנדסה את דרכם החוצה; ובחודש מרץ השנה, פורסם מכרז המועצה לגיוס מחדש של כלל בעלי התפקידים באגף…
נדמה כי גם הררי כבר מתחיל להפנים שאת תכנית המתאר הישובית לא הוא יזכה לאשר. פרשיותיו נחשפו והמציאות הפוליטית המתהווה מתבהרת. אך את מחירה ונזקיה של תכנית 48 של הררי, כולנו נשלם גם לאחר העלמו מחיינו. נקווה כי הרכב המועצה הבאה יאפשר טיפול מקצועי, מעמיק וענייני בנושא. טיפול אשר יאפשר לתקן את שעוד אפשר.
מדור 'לעומקם של דברים', אפריל 2023, מאת מורן מן
