מהו שוד הארנונה, ומדוע יש בו חרפה ואי-צדק?

כל מה שרציתם לדעת על חרפת חוק הארנונה>>

מהו שוד הארנונה, ומדוע יש בו חרפה ואי-צדק?

כולנו מבינים ומקבלים כי אלה המשתכרים יותר צריכים לשלם יותר מיסים, שמהם המדינה מממנת את השירותים שלה לציבור. קוראים לזה ערבות הדדית ויש בזה צדק חברתי. כך ראוי. תושבי אבן-יהודה, למשל, המשתייכת לאשכול 9 במדד הסוציו-אקונומי, משלמים מיסי הכנסה גבוהים, ומי שיש לו, משלם מעבר לאלה, מיסי גם על רווחי הון. על כך איני מלין ואין סיבה להלין. זה ראוי. אנחנו גם לא צובעים, כאשר מדובר במס, איזה כסף ושל מי הולך לטובת מה ומי. הכל נכנס לסל אחד ויוצא למימון השירותים הציבוריים. אנחנו מצפים שזה ייעשה ביושר, בהגינות ויהיה מבוסס על מה ראוי שמדינה תעשה (איזה שירותים היא תספק) למען תושביה.

הארנונה לעומת זאת אינה מהסוג הזה בכלל. מדובר במס עירוני שמיועד לכיסוי הוצאות הרשות המקומית ולמען השקעה ברווחת תושביה. זה מס צבוע צרכים צבועים. מס עירוני לטובת השירותים העירוניים. יש מי שמנסים להטעות אותנו ולטעון שכך יש להתייחס למס הארנונה על המגורים ולא למס הארנונה על העסקים. זהו שקר ורעות רוח. הארנונה למגורים ביחס לשירותי הרשות המקומית היא הפסדית. הארנונה למגורים אינה מכסה את הוצאות היישובים.

מה שמאזן את התקציב ומאפשר להעניק שירותים טובים זו הארנונה שנגבית מעסקים וממסחר. ראשי היישובים משקיעים בהגדלת שטחי המסחר והתעסוקה ובהספקת תשתיות ושירותים אחרים אל שטחי המסחר והמשרדים, כדי שיוכלו לגבות מהם ארנונה שתוכל לממן את השירותים לתושב. התושבים מצידם משלמים על זה בדיוק בכך ש"נגזלים" מהם שטחים שהיו יכולים להיות ירוקים, ואף סובלים מעבודות הפיתוח לטובת אזורי המסחר והתעסוקה. הם עושים את זה במידה רבה של הסכמה, כי הם יהיו אלה שייהנו מכך במסגרת השירותים העירוניים.

הארנונה שמשלמים התושבים, אגב, היא מס שני שיוצא מהנטו. ממה שנותר לאזרח לאחר תשלום המיסים אותם שילם למדינתו. איזו הצדקה, ריבונו של עולם, יש לממשלה להכניס את ידיה תאבות הבצע של הקואליציה לכיסים שלנו, לקחת את הכספים שנועדו להעניק לנו שירותים. ולמען מי, תשאלו? למען הפריווילגים החדשים: החרדים, המתנחלים ומצביעי הגוש שאינם תורמים מיסים לקופת המדינה.

אני גאה שמס ההכנסה שלי מסייע להעניק שירותים לתושבי הפריפריה. אני זועם על כך, שממשלה שאיבדה את הבושה מבקשת להכניס יד לכיסה של המועצה, לבזוז את הקופה ולהעביר את הכסף הזה למען מי שמרימים ידיים להצבעה, אך לא משתמשים בהן לעבודה, ליצירה ולתרומה לחברה.

הממשלה הזאת איבדה כל בושה ואם המזימה הנוכחית שלה תצלח בידה, היא לא רק תגרום לביזה של הקופה אלא תיתן תמריץ לבטלנות ולעצלות של רשויות מקומיות, שיבינו שעבודה קשה, ניהול יעיל והשקעה בתשתיות, לא מביאות לה דבר, אלא הכספים האלה יילקחו לטובת תושבי בית שמש, בני ברק, בית אל ופסגות וכן.. גם – בעזרת האל וידיה של הקואליציה לנתיבות ולשדרות. אני גם צופה את הבאות, ומבין שלאחר ונפתח הפתח, וממשלה החלה שולחת ידה לכיסה החמים של הרשות המקומית, שוב לא תהיה דרך חזרה. שיטות החישוב ישתנו, והזרם החד צדדי ילך ויגבר. עם האוכל התיאבון רק יגבר.

 

קידום חוק "שוד הארנונה", לאחר שנים בהן קפא לו במרתפי האוצר, היווה בעצם פעולת ענישה של הקואליציה כלפי תושבי ישובי המרכז והשרון, שהיוו את עיקר מניינה ובניינה של תנועת המחאה למהפכה המשטרית. היה זה ח"כ צבי סוכות (עוצמה יהודית) שלא התאפק וצעק זאת מפורשות בועדת הכנסת: "אתם שברתם, אתם סגרתם, מגיע לכם." תושבי ישובי המרכז והמושבה ביניהם, חשו את המוטיבציה לפגוע בהם, דרך הארנונה ושירותי הרשות המקומית, והנושא הפך לשיחת היום בישובים רבים. גם במושבה התקיים הדיון.

מתן כצמן, המועמד לראשות המועצה, הבין את חשיבות הנושא, ופרסם את הדברים הבאים בקבוצות הפייסבוק המושבתיות:  "אמ;לק: בטווח הקרוב אבן יהודה צפויה להיפגע מהקרן רק במעט. בעתיד, כשאבן יהודה תפתח את איזור התעשייה שלה, היא תפגע מאוד! קצת מספרים: לפי ההצעה הנוכחית, אבן יהודה נכנסת למדרגה שבה תדרש להפריש 20% מהגידול מהכנסות מארנונה שאינה ממגורים (ארנונה עסקית) לקרן הארנונה. בגלל שהפיתוח של איזור התעשייה באבן יהודה איטי והגידול בארנונה עסקית נמוך יחסית, בטווח הקרוב, ההשפעה על אבן יהודה לא תורגש באופן משמעותי. הצמיחה האופטימית ביותר הצפויה מארנונה עסקית ב-2023 היא כ-1.88 מיליון ₪. כלומר, לצורך הדוגמא, המועצה תפריש לקרן 20% מהגידול, שהן לפי ההערכות כ-375 אלף ₪.

במקביל, מאחר שרשות תקבל כ-1,850 ₪ עבור היתר בנייה שתאשר, כדי שגם נרויח מהקרן, ידרשו כ – 200 היתרי בניה חדשים בשנה כדי לכסות על ההפרשה. מאחר שבאבן יהודה ההכנסה מארנונה עסקית נמוכה יחסית, והארנונה העסקית היא זאת שקריטית כדי לתת לתושבים שירותים מצויינים – אבן יהודה חייבת להגדיל באופן משמעותי את הארנונה העסקית שלה, ומהר. לכן, מאחר וההפרשה לקרן היא מתוך הצמיחה השנתית של ארנונה עסקית, אבן יהודה תפגע יותר ביחס לישובים אחרים שכבר עשירים בארנונה עסקית – כי אצלנו הגידול המשמעותי צופה פני עתיד. בשורה התחתונה – הקרן פוגעת ברשויות שיעשו מאמצים גדולים להגדיל את ההכנסות שלהם מארנונה עסקית ולכן יש להסירה מסדר היום."

כצמן צודק בניתוחו, והיטיב לנתח נקודתית את ההשפעה הצפויה, מנקודת המבט התקציבית מושבתית, בנתונים הקיימים והמסתמנים ונוכח נוסח הצעת החוק. היטיב לנתח, אך העניין רחב יותר. הסוגיה, כאמור, היא ערכית ויסודית. לכן, לא מספיק לבחון אותה אך מנקודת מבט תקציבית מושבתית. אוסיף ואומר כי משנפתח הפתח לביזת הממשלה את הרשויות המקומיות החזקות והאחראיות, ומשהצדקה לביזה תתקבל ציבורית בשם "צדק חלוקתי מעוות", הזרם רק יוסיף ויגבר. הכל, בהתאם לתיאבון ההולך וגדל, של קואליציית "הפריווילגים החדשים".


הררי מצדו, אשר מבקש לעצמו רק "שקט תעשייתי", בחן מה נכון עבורו אישית ופוליטית בנסיבות הפוליטיות הקשות והמורכבות בהן הוא מצוי. מציאות בה רוב תושבי המושבה הליברליים – שממילא כבר שוטמים אותו ואת התנהלותו – מתנגדים לשוד הארנונה (הגם שחלקם לא מוכנים לשלם את מחיר השבתת מערכת החינוך). מאידך, הופעלו לחצים, מצד ראשי מפלגתו, להחריש נוכח חקיקת שוד הארנונה. הוא הגיב למציאות בדרכו. ניסה ללכת בין הטיפות ולשרוד.
ביום הראשון למחאה, עת החליטו ראשי רשויות אמיצים להשבית את השירותים לרבות מערכת החינוך (אמצעי הלחץ החזק ביותר על הקואליציה), נמנע הוא מלהצטרף, ובחר להמתין ולנסות להבין לאן נושבת לה הרוח. ערכים, מטרות ומהות לא היוו מבחינתו שיקול. בהמשך, ורק לאחר שהתקבלה החלטה גורפת במסגרת מרכז השלטון המקומי, נאלץ ליישר קו עם ההחלטה, התחבא אל מול הממשלה תחת החלטת מרכז השלטון המקומי, ופרסם הודעה בזו הלשון:


"תושבים יקרים
, כחבר בהנהלת שלטון המקומי קיבלנו החלטה, כי נכון לשעה זו, ועדות התכנון והבניה ישבתו החל מיום חמישי הקרוב 23.3, ועד לפתרון סוגיית התקציב וחוק ההסדרים, עליהם אפרט כאן. השביתה מתרחשת על רקע מספר נושאים ששולבו בחוק ההסדרים הנוכחי, שבאים לידי ביטוי בהתערבות של השלטון המרכזי בניהול השלטון המקומי, פגיעה בסמכויות שלו וביכולות השלטון המקומי לבצע את תפקידיו. דוגמא לכך היא "קרן הארנונה", שמשמעותה "הלאמת" כספי ארנונה מעסקים לטובת המדינה שבאמצעות הכסף תעניק תמריצים לבניית דירות. המודל הזה יקטין את התמריץ להקמת עסקים, ובכך יפחית את כספי הארנונה שנכנסים לקופת הרשות. בהמשך לכל זאת, השלטון המקומי החליט על ההשבתה במסגרתה לא תהיה קבלת קהל, לא יתקיימו ועדות ולא יינתנו היתרים. נעדכן במידה ויהיו התפתחויות בנושא."

 

ראשי רשויות אמיצים, כאלו המחויבים באמת ליישובם ולתושבים, פעלו אחרת. רון חולדאי וכרמל שאמה (ת"א ורמת-גן בהתאמה) היו הבולטים בהתנגדות בתקשורת מראשית הדרך. הפוזיציה הפוליטית שלהם אמנם קלה יחסית, ולא מעמידה אותם בדילמה אל מול מפלגתם, אך דבריהם החדים והבהירים חשובים היו להתנעת המאבק. בהמשך, התגלו ובלטו ראשי רשויות אמיצים במיוחד. אלו, כמו הררי, אמנם משתייכים לתנועת הליכוד, אך מחויבותם היא בראש ובראשונה ליישובם ולתושבם.

וכך יצאו שמואל בוקסר וחיים ביבס (חברי ליכוד ראשי הרשויות נס-ציונה ומודיעין), בגלוי ובאמצעי התקשורת כנגד שוד הארנונה של ממשלת הליכוד. הם בחרו בחירה ערכית לסכן את מעמדם במפלגתם, תוך שבחרו בהתאם לצו מצפונם ואחריותם האישית לתפקיד אליו נבחרו. "מבחינתי להשבית לחודש את מערכת החינוך", אמר בוקסר לקרן נויבך בכאן רשת ב'. "התושבים לא יבחרו בך" הגיבה נויבך. "מבחינתי שלא יבחרו. אני לא העניין. אם לא יהיה כסף לעירייה לא יהיה אפשר לספק לא חינוך, לא רווחה ולא ניקיון לתושבים", השיב בוקסר באומץ לב ציבורי ופוליטי. "הליכוד נלקח בשבי על ידי הקיצונים מהמפלגות. בסוף הם יהרגו את המפלגה… לצערי, זה ילך ויגבר, כי הם מבינים שהם מחזיקים את הממשלה, וכשכוחות קיצוניים מחזיקים את הממשלה, הם יגררו אותה למטה בהרבה מאד דברים". אמר ראש עיריית מודיעין ביבס. דברים אלו ואחרים סימנו אותו על ידי נתניהו ואנשיו, וכוונות בדבר הדחתו מתפקיד יו"ר הועדה המוניציפלית פורסמו ברבים.

"את האמת שלי אגיד כל הזמן, גם אם אני אשלם על זה מחיר אישי." הוסיף ביבס, המתנגד לשוד הארנונה, בראיון במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות. זהו אומץ לב ציבורי המצופה מראש רשות מקומית. ראש המועצה שלנו, לא מבין את גודל השעה או עושה משהו אמיתי ואמיץ בעניין כה מהותי. אבל אנחנו יכולים. אנחנו התושבים יכולים לסרב להשתתף במשחק שבו העריצות שברה את הכלים בחרפה ואי צדק: אם הם שוברים – אנחנו לא משלמים! ככה פשוט.

מדור 'לעומקם של דברים', יוני 2023, מאת מורן מן

 

 

שתף:

עוד פרסומים: